למה חשוב וכדאי להקשיב? מה יצא לי מזה בכלל? שאני מקשיב באמת אני חוסך אי הבנות, כעסים, בלבול וכתוצאה מכך נחסך זמן יקר וכמובן אנרגיה שמתועלת לעשייה מקדמת. בנוסף, חשוב לדעת שהקשבה אינה מיומנות מולדת אלא מיומנות נרכשת שיש להתאמן עליה באופן יומיומי. רוב האנשים בטוחים שהם יודעים להקשיב ושזה בא באופן טבעי לחלוטין אך לא כך הדבר. הקשבה טומנת בחובה את היכולת להתמודד עם חסמי הקשבה פנימיים כמו מחשבות, טרדות, או מצב פיזי כמו עייפות, רעב וכו' .. כמו כן את היכולת להתמודד עם חסמים חיצוניים כמו רעש, ריח וגירויים רבים נוספים. לרוב קשה לנו להקשיב וזאת משום שכאשר אנו לא מסכימים עם הדובר ו/או רוצים לעזור לו יוצא לא פעם שאנחנו מסיקים מסקנות מהר מידי ואף נכנסים לדבריו. כמובן שכוונותינו טובות אך כניסה לדברי האחר גורמת לחוסר הקשבה ומכאן לחוסר בהבנה, תסכול וכעס המובילים לריבים. אז ממה מורכבת הקשבה?
איך נתאמן עליה ביום יום? בואו נתחיל!
רמה ראשונה היא רמת אני ועצמי: במצב זה אנחנו קשובים בעיקר לרצונות ולצרכים שלנו, לדוגמא: במסעדה אנו בוחרים מהתפריט לפי הרצון והטעם שלנו. במצבים מהסוג הזה אנחנו לא נדרשים להיות קשובים לרצון האחר בדרך כלל ולכן קל יותר לספק את הרצון שלנו בקלות ובפשטות. לכן ברמה זו אין התמודדות עם הקשבה לאחר. ההקשבה היא לגורמים כאלה ואחרים על מנת לספק את הצורך שלנו. (דוגמא נוספת היא שאנחנו בשדה התעופה, אנו קשובים לשעון ולמיקום אליו אנו צריכים ללכת על מנת לא לפספס את הטיסה).
רמה שנייה היא רמת היועץ: כמה פעמים יצא לכם שסיפרת לחבר/לבוס/קולגה או כל אדם אחר על דבר שקרה לכם וטרם סיימתם את המשפט הראשון כבר נכנסו לדבריכם ואמרו משפטים כמו: "זה מה שקרה לך?! אתה יודע מה קרה לי?!" או "אני אגיד לך מה כדאי לך לעשות בפעם הבאה שזה קורה.." ועוד למרבה הצער זה קורה הרבה ולכולנו וזאת משום שאנחנו רוצים לעזור, להקל ולתת עצה טובה מהניסיון שלנו גם מבלי שהתבקשנו. הדובר שרק רצה שיקשיבו לו עלול לצאת מבולבל ומתוסכל וכך נוצרים משקעים בכל מערכות היחסים בחיינו. אם נסכם את הרמה הראשונה והשנייה ניתן להתייחס אליהן כמקשה אחת: אני מקשיב על מנת לענות.
רמה שלישית היא ההקשבה מעבר למילים: עד לא מזמן סברו ש 70% משיחה הם שפת גוף, טון הדיבור והאנרגיה והגישה בה הדובר מגיע איתה. כיום מחקרים מעידים ש 93% משיח הוא שפת גוף, טון הדיבור ועוד.. כלומר שאני מקשיב עלי לגלות יחס רב גם לשפת הגוף בה משתמש הדובר, להיות מרוכז בעיניים שלו, במימיקה של הפנים, בטון הדיבור שלו ועוד על מנת להיכנס לעולמו. בנוסף כמובן יש להיות קשוב למילים.
הרמה הרביעית נקראת הקשבה כוללת: אם למדנו להתייחס לאדם שמולנו ולא רק למילותיו, עלינו לקחת בחשבון את הזמן והמקום בו נערכת השיחה ולבדוק האם הם מתאימים לאופי השיחה. לדוגמה: אם אני נוהגת ויש גשם זלעפות, רוחות וחושך.. פחות אוכל להיות קשובה למי שיושב לידי ו/או למי שמתקשר אלי לספר על איך עבר לו היום או על כל נושא אחר. הזמן והמקום הבונים את הסיטואציה בה אני נמצאת לא מאפשרים לי הקשבה כלל. אם נסכם את הרמה השנייה והשלישית ניתן להתייחס אליהן כהקשבה באמת: אני מקשיב על מנת להבין בניסוי שערכתי במגוון רב של קבוצות ניתן היה לראות באופן וודאי כמה קשה לכולנו להקשיב. בניסוי הקבוצה התחלקה לזוגות, כל זוג התבקש להקשיב מבלי לענות כלל במשך דקה וחצי. בתום הזמן עליהם להתחלף, הצד המקשיב הופך לדובר. כולם כולל כולם העידו כמה קשה היה לא להגיב במשך דקה וחצי. טווח זמן כה קצר שקשה להקשיב בו באמת.
אז מה עושים? ראשית, שמים לב לעצמינו ולאיך אנחנו מקשיבים, שנית על מנת ליצור הרגל, כל הרגל יש לבצע זאת בהדרגה. לכן להציב לעצמיכם מטרה להקשיב במשך דקה וחצי ומשם להעלות את טווח הזמן בו אתם לא מגיבים אלא רק מקשיבים ומתמודדים עם חסמי ההקשבה השונים ישפרו פלאים את היכולת הזו ומערכות היחסים בחייכם יקבלו תפנית חיובית. אז מי מתחיל להתאמן על להקשיב?
